סקירה אינטגרטיבית של מחקרים כפולי-סמיות השוותה את יעילותם של methylphenidate ופורמולציות של אמפטמין בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). נמצא כי גם לאחר נטרול השפעתם של משתנים מתערבים, עצמת האפקט של פורמולציות של אמפטמין גדולה יותר בצורה מתונה מזו של methylphenidate. ייתכן והבדל זה בעצמת האפקט נגרם בשל ההבדלים במנגנונים המסייעים להעברה עצבית של דופמין בין התרופות.
רקע:
סטימולנטים המשמשים לטיפול ב-ADHD נחקרו בצורה מעמיקה, אך לא קיימים מספיק מחקרים המשווים בצורה ישירה בין הסטימולנטים השונים. מטרת המחקר להשוות את יעילותם של methylphenidate ופורמולציות של אמפטמין באמצעות סקירה אינטגרטיבית של מחקרים כפולי סמיות המושווים לאינבו.
שיטות:
החוקרים ניתחו את הנתונים הקיימים בספרות העדכנית אודות הטיפול הסטימולנטי ב-ADHD בכדי לתאר את הוריאביליות בעצמת האפקט של תרופה-אינבו בין הסטימולנטים השונים. באמצעות חיפוש בספרות, אותרו מחקרים כפולי סמיות המושווים לאינבו שפורסמו אחרי שנת 1979 אודות ADHD בילדים ומתבגרים. השפעתם של סוג התרופה ומערך המחקר על האפקט של התרופה נבדקו באמצעות בדיקות רגרסיה.
ממצאים:
23 מחקרים עמדו בקריטריונים והוכנסו לסקירה האינטגרטיבית. המחקרים בחנו את השפעתן של 11 תרופות באמצעות 19 מדדי תוצאה שונים של התנהגות היפראקטיבית, חוסר קשב, או התנהגות אימפולסיבית. נמצאו הבדלים משמעותיים בין תרופות המכילות אמפטמין ל- methylphenidate, גם לאחר תיקון למאפיינים במערך המחקר שיכלו להטות את התוצאות. התוצאות מראות כי עצמת האפקט של תרופות המכילות אמפטמין גדולה יותר בצורה מתונה מזו של methylphenidate, בצורה משמעותית סטטיסטית. רוב המדידות של עצמת האפקט במחקרים היו משמעותיות מבחינה סטטיסטית.
מסקנות:
תוצאות המחקר מראות כי תרופות המכילות אמפטמין עשויות להיות יעילות יותר בצורה מתונה מתרופות המכילות methylphenidate, גם לאחר תיקון למאפיינים במערך המחקר שיכלו להטות את תוצאותיו. ייתכן והבדל זה בעצמת האפקט נגרם בשל ההבדלים במנגנונים המסייעים להעברה עצבית של דופמין בין התרופות.
Stephen V. Faraone et al
Eur Child Adolesc Psychiatry, 2009
